ת"א 52181-03-23

תקציר

השופט דחה את הבקשה לסעד ביניים נגד המשיב לאחר שהגיע למסקנה כי המבקשים לא הצליחו להוכיח סיכויי הצלחה בתביעתם. השופט הדגיש כי סיכויי דחיית התביעה עולים על סיכויי ההצלחה. לגופו של עניין, ציינה השופטת כי המבקשים לא הוכיחו כי חתימת המשיבה על ההסכם הייתה טכנית בלבד, שכן חתימת המשיבה נעדרה, ובמסמך נכתב כי עליה לאשר את המכירה. זאת ועוד, התנהלות המבקשים לאחר חתימת המסמך, כגון אי דיווח על העסקה לצרכי מס ואי תשלום כל תמורה או דמי תיווך, החלישה את טענתם כי מדובר בהסכם מחייב. בנוסף, חל שיהוי ניכר בהגשת הבקשה, והשופט ראה בכך סיבה מספקת לדחות את הבקשה. המבקשים גם הפרו את חובת תום הלב בכך שהציגו למסמך תאריך, למרות שהיו מודעים לכך שהוא נחתם ללא תאריך, דבר המטיל ספק במהימנותם. בהתחשב בכל אלה, קבע השופט כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב והורה למבקשים לכסות את הוצאות המשיב, תוך שהוא קובע את הסכום על 12,500 ₪.