רע"א 8038/20

תקציר

מדובר בסכסוך משפטי שבו הסכימו הצדדים בתחילה לתווך ולאחר מכן לבורר בחילוקי הדעות ביניהם, ובפרט בעניינם של אזריה, ברן, צים ומפרק. בתחילה נועד הגישור לפתור מחלוקת הנוגעת לעבודות מדידה שנויות במחלוקת ולתביעות כספיות בין אזריה לחברה המעורבת. עם הזמן התרחב הגישור ומשך אליו את ברן, שהפך לצד אינטגרלי בגישור והוכר במשתמע כ"נושה יעיל" או "נושה פעיל". מההליכים עלה כי לברן היה חלק משמעותי בתרומה ליישוב סכסוכים ולהעשרת קופת כונס הנכסים, אך ביקשה תגמול על מאמציה. בית המשפט הכיר בכך שתגמול לנושים פעילים עולה בקנה אחד עם עקרונות דיני חדלות פירעון, המדגישים בדרך כלל שוויון בין הנושים, אך טומנים בחובם פוטנציאל למתן תמריצים לפעולות יזומות לטובת כלל הנושים. יישוב הסכסוך, שהועבר לבוררות, נקלע להסתבכות, בעיקר בכל הנוגע למתן שכרה של ברן – הסדר תגמול לא שגרתי שלא הוגדר מראש באופן ברור בבוררות. בית המשפט ציין את החשיבות של פיקוח מושכל של בית המשפט על תוצאות הבוררות, ויבטיח שכל תגמול מעבר לזכאות הנושים הרגילה יעמוד בעקרונות הוגנים ובמסגרות משפטיות מהותיות. בית המשפט אף הדגיש את הצורך שתגמול הנושים ייקבע במסגרת השיפוטית הראויה, במיוחד כאשר גמול כזה מעורר שיקולים חדשים שלא נדונו בתחילה בעת אישור הבוררות. לפיכך הועבר התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיבחן מחדש את תביעתה של ברן לתגמול, תוך הכרה במחדל הפרוצדורלי אך מתן אפשרות לבחינה שיפוטית מפורטת של תרומתה והוגנות הגמול על פי אמות המידה וההליכים המשפטיים הרלוונטיים.