ת"א 44889-06-16

תקציר

התובע, שרכש את כל זכויותיו מפאוזי, זכאי לחזקה במחסן הדרומי על פי הסכם חלוקה תקף המקצה אותו לפאוזי. בינתיים, הנתבע לא הוכיח את זכותו להחזיק במחסן האמור, ומכאן שביצע עוולה מתמשכת של הסגת גבול כלפי התובע. הטענה כי פקעה זכות החזקה של התובע נדחית מאחר שהנתבע לא החזיק במחסן בניגוד לזכות החזקה של התובע. גם אם העוולה לא הייתה רציפה, לא חלפו 15 שנות התיישנות מאז החלה החזקה הנוגדת בשנת 2008, והיו לתובע סיבות לגיטימיות שלא לעמוד על זכויותיו במהלך התביעה הקודמת. טענות הנתבעת כי המחסן אינו חלק מהחלקה הנדונה, כי הסכם החלוקה מהווה שימוש בחוסר תום לב, וכי החיכוך היה גובר אם התובעת הייתה מחזיקה במחסן הייתה מפוטרת כולה. בנוסף, זכותו של התובע לתבוע את אכיפת הסכם החלוקה אינה נשללת על ידי הוראת ההסכם לפיצויי הפרה, שכן החוק מאפשר תביעות הן לאכיפה והן לפיצויים. לפיכך, בית המשפט מורה לנתבע ולמי מטעמו לפנות את המחסן הדרומי ולהעמידו לרשות התובע עד ליום 1.8.2021. כמו כן חויב הנתבע לשלם את תשלומי החובה עבור המחסן עד למועד הפינוי. לתובע נפסקות הוצאות בסך 20,000 ₪ מהנתבעת, כולל שכר טרחת עורך דין והוצאות ניהול תיקים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד הנוכחי ועד התשלום בפועל. הנתבע יישא גם באגרת בית המשפט בסכום ששולם, לרבות הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. לתובע ניתנת רשות לפצל סעדים לצורך הגשת תביעה כספית מבלי לבסס צורך כזה.