ת"א 19043-11-09

תקציר

התובע והנתבע היו בעבר חברים ושותפים עסקיים, אך בהמשך התגלע ביניהם סכסוך על מספר הסכמים חתומים בנוגע למכירת מקרקעין. התובע הגיש תביעה נגד הנתבע בבקשה לבטל שני הסכמי מכר מקרקעין מיום 6.10.04 ומיום 20.8.06, בצירוף תביעה כספית בסך 2,564,480 ₪. התובעת טענה כי ההסכמים נועדו למראית עין בלבד וכי התמורה הנקובה בהם מעולם לא שולמה. מנגד, הנתבעת עמדה על כך שההסכמים אמיתיים וכי התמורה שולמה במלואה. הנתבע גם הגיש תביעה נגדית לאכיפת הסכם המכר מיום 20.8.06. בית המשפט בחן את אומד דעתם של שני הצדדים לחתימת הסכמי המכר ומצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו כי ההסכמים היו למראית עין בלבד. גם עדותו של התובע נמצאה בלתי עקבית ובלתי אמינה. מנגד, מעדותו של הנתבע, לצד הראיות התומכות ועדותו של עו"ד בן דוד, עורך דין משותף, עולה כי הסכמי המכר שיקפו באמת ובתמים את כוונות הצדדים. זאת ועוד, דחה בית המשפט את טענת התובעת כי הסכם המכר סותר הסכם התניה קודם. התובע לא הצליח לספק הסבר משכנע לסתירה לכאורה זו. בסופו של דבר, בית המשפט פסק לטובת הנתבעת, דחה את טענות התובעת וקיבל חלקית את התביעה שכנגד, ובכך נתן תוקף להסכם המכר מיום 20.8.06. עם זאת, בית המשפט לא הוציא צווים מחייבים ביחס לתביעה שכנגד בשל היעדר ראיות מספיקות להפרה. התובע חויב לשאת בהוצאות הנתבע בסך של 30,000 ₪.