ת"צ 59533-03-15

תקציר

המבקש הגיש תובענה ייצוגית נגד העירייה המשיבה, בדרישה להשבת כספי ארנונה שנגבו בעודף עקב טעות בהצמדת חיוב הארנונה הראשון לשנת הכספים. המבקש, בעל דירת מגורים בשטח העירייה, טען כי המשיב גבה תשלום יתר מנישומים ששילמו ארנונה בתשלומים. חוק הרשויות המקומיות קובע כי מיסים המשולמים בתשלומים ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה, המחושבים לפי שיעור המדד. עם זאת, הוראות המשיב גרמו לגביית יתר בתקופות הראשונות של 2013-2015, שכן הן לא הביאו בחשבון מדדים שליליים. המבקשת ביקשה אישור לתביעה הייצוגית וביקשה השבה בסך של כ-90,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. המשיב הגיש הודעה על הפסקת הגבייה, הודה בטעות והתחייב לתקן את הליך גביית הארנונה. משכך, נדחתה הבקשה לאישור, והצדדים הציגו את טיעוניהם לקביעת שכר טרחת עורך דין. המבקש דרש גמול בסך 6,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 22,000 ₪, ואילו המשיב טען כי היעדר פנייה מוקדמת לעירייה שולל את זכאותו. לחילופין, הציע המשיב להפחית משמעותית את הסכומים המבוקשים. לאחר ששקל את ההטבות שהביאה התביעה, את הטרחה והסיכון שנטל על עצמו המבקש ושיקולי הכוונה ציבורית, הורה בית המשפט למשיבה לשלם למבקש שכר טרחה בסך 1,200 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 12,000 ₪.