ת"א 14302-09-21

תקציר

השופטת קיבלה חלקית את טענות המבקש לאחר שבחנה את הטיעונים שהציגו הצדדים. לגופו של עניין, השופט קבע כי תביעות המשיב לנזקים בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתביעה קודמת אינן תקפות, וכן מנע מהמשיב להעלות טענות הסותרות את הממצאים שהוזכרו בפסק הדין של התביעה הקודמת. אלה כוללים את הבטחת העבודה, היעדר פיצוי מוסכם בחוזה, מועד ביטול החוזה וחוסר תום הלב של המשיב בביצוע החוזה. החלטת השופט מבוססת על עקרון השתק החברה, החל כאשר אותה חברה מעורבת בשני ההליכים, ההליך הראשון הסתיים בהכרעה סופית, והחלטה זו הייתה חיונית לפסק הדין. עם זאת, השופטת לא מצאה את טענות המשיב בדבר הפרת חוזה עם קנדה ישראל משכנעות, שכן לא הוצגו ראיות, ולפיכך לא החילה השתק חברה בעניין זה. כמו כן, דחה השופט את טענת המבקש בדבר השתק עילה, תוך שהוא מצטט את פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין Air Via, המכיר בהשתק הגנתי במצבים מסוימים. לבסוף הדגישה השופטת כי טענת המבקשת כי היה על המשיב להגיש תביעה שכנגד בתביעה הקודמת אינה מתיישבת עם הדין, ועל כן התביעה מתקבלת בחלקה. המשיב מנוע מלטעון טענות מסוימות, ולא יהיה צו להוצאות בהליך הנוכחי.