ת"א 17606-04-22

תקציר

בפסק דין זה מחליט בית המשפט לדחות את בקשת הנתבע לבטל עיקול זמני על נכסיו. התובע, במקצועו, ייצג את הנתבע בתביעה וניהל את ההליך האזרחי מטעמו עד לשלב הסיכום. התובע טען כי הנתבע חייב לו שכר טרחה עבור שירותיו המשפטיים, בהתאם להסכם ביניהם. בהסכם שכר הטרחה נקבע כי התובע יקבל אחוז מהפיצויים שנפסקו לנתבע בהליך האמור. התובע ביקש עיקול זמני של נכסי הנתבע על מנת שיוכל לאכוף את פסק הדין ולגבות את שכר טרחתו. בית המשפט מצא כי טענת התובע לא הייתה קנטרנית או חסרת בסיס וכי קיים חשש סביר כי ללא העיקול, מצבו הכלכלי של הנתבע יעכב את ביצוע פסק הדין. סיכויי הצלחתו של הנאשם במשפט העיקרי נשקלו אף הם על ידי בית המשפט, והראיות הצביעו על כך שיש לדון בשאלות כבדות משקל. באשר למאזן הנוחות, קבע בית המשפט כי הוא מעדיף את התובע, בהתחשב במצבו הכלכלי של הנתבע ובסיכויי הצלחת התביעה. הנתבע לא הביא כל ראיה חדשה לסתור את טענות התובע או לספק עמדה חלופית על מאזן הנוחות. לפיכך, החליט בית המשפט להותיר על כנו את העיקול הזמני והורה לנתבעת לשלם לתובע את הוצאות בקשתו, בסך 3,000 ₪, בתוך 30 יום.