עת"מ 32310-03-24

תקציר

העותר ביקש להגיש עתירה נגד ארנונה אך החמיץ את המועד האחרון של 45 יום. לטענתם, הם מימשו חלק מטענותיהם רק לאחר קבלת ההחלטה בהתנגדותם, אשר נפלה מחוץ לתחום סמכותו של מנהל הארנונה, ומכאן השיהוי. בית המשפט הכיר בחשיבות העמידה בלוחות הזמנים הקבועים בחוק, אך גם בזכות היסוד לגישה לערכאות. נמצא כי העותרים לא ויתרו על זכויותיהם וכי אין להעניש על טעות תום לב, מה גם שהמשיבה ידעה על טענותיהם ולא נגרם לה כל נזק מוכח מהשיהוי. נבחנו עיכובים סובייקטיביים ואובייקטיביים, ובית המשפט מצא הצדקה להארכת המועד. יש לציין כי טענות העותר היו מוצדקות, והנזק הפוטנציאלי שייגרם לעותר אם תישלל הארכה נחשב משמעותי יותר מזה למשיב אם תינתן. בקשת הארכה להגשת העתירה התקבלה, אך הדיון בעתירה עוכב עד להכרעה בערעור הנוגע לתיק. ההחלטה התקבלה במעמד צד אחד ביום 21 במאי 2024.