ע"פ 517/86

תקציר

המערער, שטביעות אצבעותיו נמצאו בזירת הרצח, ערער על הרשעתו ברצח מאשה אפרתי. משקלן הראייתי של טביעות האצבע נקבע על סמך מיקומן והיעדר כל הסבר להימצאותן. בית המשפט קבע כי ניתן לקבוע באופן גס את גיל טביעות האצבע, ובמקרה זה סביר להניח שהן טריות ולכן מפלילות. בנוסף, שקריו של המערער בנוגע ליחסיו עם המנוח והאליבי חסר הבסיס שלו היוו התנהגות מפלילה. בית המשפט התייחס גם לערכו הראייתי של סימן נשיכה שנמצא על הקורבן, והגיע למסקנה כי ניתן לזהותו באמצעות מבחן השוואה. אף שהיו שטענו כי תוצאות הבדיקה לא תמיד אמינות, קבע בית המשפט כי עדותו של המומחה והספרות המדעית תומכות בקבילותה ובמשקלה הראייתי. מאחר שהמערער סירב לשתף פעולה עם החקירות, גם זו נחשבה להתנהגות מפלילה. ככלל, ההרשעה התבססה על טביעות האצבע, יחד עם התנהלותו של המערער וראיות סימני הנשיכה. הערעור נדחה, ואישר את הרשעתו של המערער ואת עונשו של מאסר עולם.