חדל"פ 64224-09-19

תקציר

הדיון נסוב סביב תחולתו של כלל אל-קצאזי על הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון. הלכת אלקצאזי קובעת תקופת צינון, שבמהלכה יחיד שהליך חדלות הפירעון שלו בוטל עקב חדלות פירעון אינו יכול לפתוח בהליך חדש. בית המשפט בוחן את תכליותיו של חוק חדלות פירעון ומגיע למסקנה כי תקופת צינון עולה בקנה אחד איתן ואף הכרחית למימושן. לפיכך, היעדר הוראה בדבר תקופת צינון במסגרת חוק חדלות פירעון אינו קובע הסדר שלילי, אלא פער חקיקתי שיש למלא באמצעות החלת הלכת אלקצאזי. כך, תקופת הצינון שנקבעה בעניין אלקצאזי חלה גם על הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון. עם זאת, בשל התגברות הקשיים שעלולים להיתקל בהם הפרט בתקופת הצינון, קובע בית המשפט כי יש לנקוט בגישה מקלה יחסית בקביעת אורכה. עם זאת, למעט במקרים חריגים, אין סיבה לחרוג מתקופת המינימום של שנה שנקבעה באלקצאזי. עוד קובע בית המשפט כי הממונה על חדלות פירעון הוא הגורם המוסמך לקבוע את משך תקופת הצינון. יחיד רשאי לערער על החלטת הממונה לבית המשפט לחדלות פירעון. ביישום עקרונות אלה, בית המשפט דוחה את הערעור וקובע כי על המערערת להמתין עד ליום 30.4.2020 על מנת להגיש בקשה חדשה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון.