ע"א 6296/00

תקציר

עניינו של הערעור במקרה שבו המערער, בעליו של מטע תפוחים בשטח של 650 דונם סמוך לגבול ישראל עם לבנון, תבע פיצויים ממדינת ישראל בגין נזקים שנגרמו למטעיו כתוצאה מפעולות צבאיות. באופן ספציפי, נקבע שביל ליד מטעיו לאיתור חדירות, ותהליך טשטוש השביל לחשיפת עקבות העלה אבק שהשפיע על תפוקת הפרדס ואיכותו. חרף דיונים וניסיונות לצמצום נזקי האבק בעבר, כגון צמצום נסיעות, שבילי הרטבה ונטיעת מחסומים, נדחו טענות המערערת על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת. בית המשפט המחוזי קבע כי אף שפעולות המדינה לא היו פעולות מלחמה, לא התרחשה הפרת חובת זהירות שכן המערערת לא הצליחה להוכיח חלופות ישימות להפחתת האבק מבלי לפגוע בביטחון. בערעור חזר המערער על טענותיו לרשלנות, אך בית המשפט אישר את ההחלטה המקורית, תוך שהוא מדגיש את חשיבות פעולות ביטחון הציבור על פני נזק פוטנציאלי לרכוש. עוד ציין בית המשפט, כי המערערת לא הגישה תביעות המבוססות על טעמים מנהליים או חוקתיים רחבים יותר, שיש בהן כדי להתמודד עם הנטל המוטל על הפרט למען האינטרס הציבורי. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי לא הוכחה רשלנות מצד המדינה, בהתחשב בנסיבות העניין ובצורך לאזן בין ביטחון הפרט לשלום הציבור, ובכך דחה את הערעור מבלי לפסוק הוצאות.