ע"פ 7938/11

תקציר

קבוצת צעירים הורשעה במספר עבירות מכוערות, בהן חדירה לביתו של קשיש באישון לילה, הקפאת כלבו של האיש, תקיפתו וניסיון לשדוד אותו. השניים ערערו על הרשעתם ועל גזר דינם, ואילו המדינה ערערה על עונש מאסר ארוך יותר. המערערים, שיוצגו על ידי עורכי דין שונים, הצביעו כל אחד על נסיבות מקלות: האחד טען כי שימש רק כתצפיתן מחוץ לדירה ולא צפה את האלימות, ואילו השניים האחרים, שהיו קטינים באותה עת, הדגישו את גילם הצעיר. בית המשפט דחה את הערעורים שהגישו הנאשמים, ולא מצא טעם לסטות מהרשעת בית משפט קמא או להטיל עונש מופחת, נוכח חומרתן הרבה של העבירות. השופטים השתכנעו במיוחד מדו"חות המשטרה ומעדויות עדי ראייה שהכניסו את המערער הראשון לדירה, כמו גם מהתנהגותו המפוקפקת במהלך האירוע. עם זאת, בית המשפט החליט גם שלא להחמיר בעונש כפי שביקשה המדינה, בשל גילם הצעיר של המערערים, סיכויי שיקומם החיוביים ומדיניות השמירה על העונש אלא אם יחרגו באופן משמעותי מהנורמה. השופטת ארבל, תוך הכרה בחומרת העבירות ובצורך בהרתעה, הצטרפה בסופו של דבר לרוב בדחיית הערעורים, מתן הזדמנות אחרונה למערערים לבצע רפורמה.