ו"ע 62332-08-18

תקציר

פסק הדין הוא ביחס לערעור שהגישה ש.ב. ניהול קרקעות בע"מ על החלטת הממונה על מיסוי מקרקעין בישראל בדבר גובה מס הרכישה בו חייבת החברה בעקבות השתתפותה במכרז למכירת זכויות חכירה במגרש בתל אביב. החברה טענה כי החלטת המיסוי לא צריכה לראות בהם חלק מ"קבוצת רכישה", וכי שווי שלוש הדירות שהם אמורים לקבל מהפרויקט צריך להתבסס על העלות המשוערת שהוצגה להם עם הצטרפותם לקבוצה, שעמדה על 24 אלף שקל למ"ר. בנוסף, טענה החברה כי יש להתייחס לזכויות הנוספות שרכשו מעבר לשלוש הדירות כרכישת קרקעות, ולא כיחידות מגורים, מסחר או משרדים. בית המשפט קבע כי המערערת אכן נופלת תחת ההגדרה של "קבוצת רכישה", שכן קיימות ראיות מספיקות לכך שקבוצה מתארגנת לרכישת זכויות במקרקעין ולבנייה על הקרקע, והחברים מחויבים במסגרת חוזית. הגדרת שווי הדירות, שצריכה להיות שווי המכירה ולא עלות הבנייה, נקבעת על 42,000 ₪ למ"ר, שהוא השווי אליו הגיע המשיב בפשרה עם רוכשים אחרים בקבוצה. הדבר מוצדק, שכן המשיב הסכים קודם לכן לסכום זה, ולא יהיה זה הוגן להטיל על המערערת שווי גבוה יותר. באשר לזכויות הנוספות פסק בית המשפט לטובת המשיבה, בקובעו כי כל חבר קבוצה מקורי נדרש לרכוש חלק יחסי מהיחידות שלא נמכרו, ולא רק קרקע. זכויות נוספות אלה חייבות אפוא במס כיחידות מגורים, מסחר ומשרדים. שווי הזכויות הנוספות הללו נקבע על 4,383,650 ₪, כפי שהוצע על ידי המשיב, הנגזר משווי הפרויקט הכולל. הערעור נדחה ברובו, והמערער חויב לשלם למשיב אגרת בית משפט בסך 50,000 ש"ח. שניים מחברי ועדת הערר, השופט הרי קירש ורו"ח צבי פרידמן הסכימו עם פסק הדין, ואילו החבר השלישי, רו"ח יהושע בליצקי, אף שהסכים עם התוצאה, לא פירט את נימוקיו.