ת"צ 22798-08-16

תקציר

המשיב ביקש לדחות על הסף את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית משני טעמים מקדמיים. הטענה הראשונה הייתה כי העניין אינו נוגע לאחת הסוגיות שניתן לדון בהן כתובענה ייצוגית, כאמור בחוק תובענות ייצוגיות. הטענה השנייה הייתה כי לבית המשפט אין סמכות מהותית לדון בתיק, שאמורה להידון בבית המשפט לעניינים מנהליים. המבקש טען כי הבקשה נופלת תחת סעיפים 1, 6 ו-7 לתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות. השופטת הסכימה עם המשיב כי הטענה בדבר סעיף 1 לתוספת, שעניינו יחסי צרכן-עוסק, אינה חלה במקרה דנן, שכן פעולותיו של המשיב היו מנהליות או שלטוניות באופיין ונעדרו את יסוד ההסכמה. מערכת היחסים בין רשות שלטונית לאזרח שונה מטבעה מזו שבין צרכן לעוסק. באשר לתביעה לפי סעיף 6, שעניינה מפגעים סביבתיים, ציינה השופטת כי די היה בכך שהמבקש טען כי מחדל המשיב בהצבת פחי מיחזור גרם לזיהום, כהגדרתו בחוק למניעת מפגעים סביבתיים. טענה זו, על פניה, נראתה נופלת בגדר העניינים המותרים לפי סעיף 6, וטענת המשיב לא התקבלה במקרה זה. טענת המבקש לפי סעיף 7, שעניינה אפליה, לא נטענה או הוכחה דיה, ולפיכך לא היוותה עילה מספקת לבקשה. השופט קיבל את טענת המשיב כי יש לדחות את התביעה בנימוקים אלה. לבסוף, הסכימה השופטת עם המשיב כי בית המשפט האזרחי נעדר סמכות עניינית וכי הפורום המתאים לתיק הוא בית המשפט לעניינים מנהליים. לפיכך הועברה הבקשה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. השופט לא הורה על הוצאות בשלב זה, ונקבע דיון קדם משפט נוסף. הבקשה לאישור התקבלה אפוא בחלקה ונדחתה בחלקה, והתיק עצמו הועבר לבית המשפט לעניינים מנהליים.