רע"א 2371/12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם. המקרה המקורי היה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו בשתי תאונות דרכים נפרדות. בית משפט השלום בנצרת דחה את בקשת המבקש להציג ראיות נוספות לסתור קביעה של המוסד לביטוח לאומי בדבר אופי והיקף נכויותיו של המבקש. לאחר מכן ניסה המבקש לערער על החלטה זו בבית המשפט המחוזי בנצרת, שגם הוא דחה את הבקשה מבלי לבקש תגובה. פסק הדין הנוכחי, שניתן על ידי המשנה לנשיא בית המשפט המחוזי, א' אברהם, הוא דחיית בקשת רשות הערעור של המבקש, ומהווה גלגול שלישי של התיק. בית המשפט מדגיש כי רשות ערעור בנסיבות אלה היא חריגה ושמורה למקרים בעלי השלכות רחבות יותר, שמקרה זה אינו מייצג. החלטת בית משפט השלום נתפסת כסבירה, שכן היא אינה בלתי הפיכה, וכל טעות ניתנת לתיקון בערעור על פסק הדין הסופי. באשר לטענות המבקש לגופו של עניין, מסכים בית המשפט כי לא נפלה טעות בהחלטת בית משפט השלום שלא להתיר ראיות נוספות בסוגיית ליקוי השמיעה. בית המשפט מנמק זאת בכך שהמבקש לא העלה את נושא לקות השמיעה בפני ועדות הביטוח הלאומי, והראיות שהוצגו אינן מבססות קשר סיבתי בין התאונה לבין ליקוי השמיעה הנטען . באשר לסוגיות אורתופדיות ונוירולוגיות, בית המשפט מציין כי ועדת הביטוח הלאומי כבר קבעה כי מגבלות אלו אינן קשורות לתאונה. לפיכך, בית המשפט מגיע למסקנה כי החלטת בית משפט השלום הייתה ראויה, ובקשת רשות הערעור נדחית ללא צורך בתגובת המשיב.