ע"ע 300218/98

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין קודם של בית הדין האזורי בתל אביב בעניין תביעות של עובד לפיצויי פיטורים ותוספות שכר. בית הדין הארצי לעבודה אישר את החלטת בית הדין האזורי, ולא מצא סיבה לסטות מהממצאים העובדתיים של הערכאה הנמוכה יותר על סמך העדויות שהוצגו. על פי פסק הדין, המערערים, שהתפטרו מתפקידם, לא היו זכאים לפיצויי פיטורים, שכן לא עלה בידיהם להוכיח הרעה מוחשית בתנאי עבודתם או נסיבות אחרות המצדיקות את התפטרותם. בית המשפט שקל את טענת המערערים כי הובטח להם קידום וכי התפטרותם נבעה מכך שלא מונו לתפקיד זה. עם זאת, השופטת הגיעה למסקנה כי ציפיותיה של המערערת אינן מבוססות וכי תנאי עבודתם נותרו ללא שינוי בעקבות הארגון מחדש של החברה. יתר על כן, בפסק הדין צוין כי המשיב היה מוכן לשלם למערערת פיצויי פיטורים אם יתחייבו שלא לעבוד בחברה מתחרה, אך המערערת לא הסכימה. באשר לתביעה להלנת פיצויים משכר, הסכים בית המשפט עם הערכת בית הדין האזורי כי הייתה מחלוקת כנה או טעות כנה באשר לחובת התשלום, ועל כן המשיב לא היה חייב בתשלום ההפרשים. הערעור נדחה, והמערער חויב לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתוך 30 יום.