תפ"ח 3310-11-12

תקציר

נראה כי הכרעת הדין המדוברת קשורה לתיק אלימות חמור שביצעו הנאשמים כלפי בן זוגם. האירוע נמשך תקופה ארוכה, וכלל מקרים חוזרים ונשנים של התנהגות אלימה, לרבות שימוש בנשק קר, שגרמה לפציעתו הקשה של הקורבן. הנאשם הורשע בחבלה בנסיבות מחמירות בנסיבות מחמירות ובכליאת שווא. בקביעת העונש ההולם שקלו השופטים את הערכים החברתיים שנפגעו, את חומרת העבירה ואת הנסיבות הסובבות אותה, בהתאם לעקרון ההלימה או הגמול. העיקרון המנחה, כפי שקובע סעיף 40ג לחוק העונשין, נועד לקבוע יחס מידתי בין חומרת העבירה לבין העונש שהוטל. השופטים הכירו בחומרת העבירה, והדגישו את האופי הממושך של התקיפה, את האכזריות שהופגנה ואת החבלות הגופניות המשמעותיות שנגרמו לקורבן. הם לקחו בחשבון גם את הודאתו של הנאשם באשמה ואת הבעת החרטה. בהתחשב בכל הגורמים, גזרו השופטים על הנאשם 7.5 שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי ופיצוי כספי משמעותי של 70 אלף שקל לקורבן. גזר דין זה, הם מצאו, הולם בהתחשב בנסיבות המחמירות ובצורך בהרתעה במקרים כאלה. עוד המליצו השופטים כי שירות בתי הסוהר יבחן את התאמתו של הנאשם לטיפול, תוך מתן עדיפות להתמכרות לאלכוהול ולאלימות. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי השופטים מנחם פינקלשטיין, עבד ליאורה ברודי ורמי עמיר.