ע"ש 5203/98

תקציר

מנהל מס רכוש וקרן פיצויים מערער על החלטה שקבעה כי המשיב אינו חייב בארנונה על חלקת נכס. הדיון המקורי התמקד בשאלה האם המשיב, שירש את הנכס מאביו הנפקד, הוא בעל הזכויות בנכס האמור. בתחילה טען המנהל כי הנכס המוחזק בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים אינו פוטר את המשיב ממס, אך הוועדה לא הסכימה וקבעה כי האפוטרופוס רוכש את כל הזכויות בנכס של נפקד. בערעור זה טוען המנהל כי המשיב הוא הבעלים בפועל של הנכס, על סמך ניהולו והנאתו הכלכלית ממנו. עם זאת, המשיב טוען כי נקודות אלה לא הועלו במהלך הדיון בוועדה. בית המשפט מסכים, וקובע כי אין להשתמש בערעור להצגת טענות ועובדות חדשות שלא היו חלק מהדיון המקורי, במיוחד כאשר לוועדה יש ידע מיוחד. הטענה היחידה שהוצגה בפני הוועדה הייתה בדבר פיצוי שקיבל המשיב מהעירייה בגין הפקעת חלק מהנכס. הוועדה החליטה שזה לא הופך את המשיב לבעלים החוקיים, החלטה שבית המשפט מסכים איתה, מה גם שהפיצוי לא היה רק לבעלות אלא גם מטעמים אחרים. בית המשפט דן גם בטופס מס שבח של המשיב, אשר לטענת המערערת תומך בטענתם. עם זאת, בית המשפט מציין כי טופס זה אינו מעיד בהכרח על טענת בעלות, ומלבד זאת, כוונותיו של המשיב בנוגע לשיעורי המס מעולם לא נדונו בפני הוועדה. בסיכומו של דבר, הערעור נדחה, ונפסק למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין.