ע"פ 7953/12

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך נישואין בו הורשע הבעל בהתנהגות אלימה כלפי אשתו, לרבות תקיפתה, משיכת עגילה וטלטול בנם התינוק וגרימת חבלתו. הוא הורשע גם בכך שאיים על אשתו וכפה עליה להינשא לו. הבעל ערער על גזר הדין ועל גזר הדין, והאישה ערערה בערעור נגדי, אך שני הערעורים נדחו. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאי העובדות ובהערכות המהימנות של בית משפט קמא, אשר נשקלו בקפידה והתבססו על התרשמותם הישירה של העדים. באשר להתנהגות האלימה כלפי האישה, מצא בית המשפט כי בית משפט קמא זיהה אירועי אלימות ספציפיים, והסתירות בעדותה של האישה לא היו בנושאים מהותיים. אשר לטלטול התינוק, בית המשפט מצא את הסברי האישה לסתירות בגרסאותיה סבירים, ונתמכים בראיות נוספות לרבות ממצאים רפואיים וחוסר מהימנות גרסת הבעל. בית המשפט אישר גם את ההרשעה בסחיטה באיומים, וקבע כי בית משפט קמא לא ביסס קשר סיבתי בין האיום לבין הנישואין. בגזר הדין מצא בית המשפט כי בית משפט קמא שקל כראוי את כל הגורמים הרלוונטיים, והעונש שהוטל – שכלל הפחתה מתונה בשל גורמים מקלים שונים – היה סביר ואינו מצדיק התערבות בערעור. חוות דעתה של השופטת זילברטל נתמכה על ידי עמיתיה, השופט רובינשטיין והשופט עמית.