ת"א 1154/05

תקציר

התובע, יליד 1952, הגיש תביעה כספית לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, נגד הנתבעים, מבטחי הרכב בו נסע, בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 15.9.02. הנתבעים לא ערערו על אחריותם, והותירו את סכום הפיצויים להכרעת בית המשפט. בית המשפט מינה מומחים רפואיים באורתופדיה, פסיכיאטריה, דרמטולוגיה ונוירולוגיה כדי להעריך את נזקי התובע. המומחה האורתופדי ייחס לתאונה 15% נכות, ואילו המומחה הפסיכיאטרי העניק לתובע 10% נכות בשנה הראשונה לאחר התאונה ו-10% נכות לצמיתות לאחר מכן. מומחה העור מצא כי הפסוריאזיס של התובע הוחמר בעקבות התאונה וייחס לה 10% נכות. קביעתו של המומחה הנוירולוגי בדבר 10% נכות לא הייתה שנויה במחלוקת. בהתחשב במצבו הקודם של התובע ובעדויות המומחה, קבע בית המשפט כי סך נכותו של התובע עקב התאונה הוא 38%. בית המשפט פסק לתובע פיצויים שונים, לרבות הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, המחושבים על בסיס שכרו בפועל בניכוי הפנסיה וניכויים אחרים, הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, הוצאות נסיעה, הוצאות סיוע מהזולת וכאב וסבל, שנקבעו בשיעור של 38% מהנכות הרפואית המוקדמת של התובע. הנתבעים חויבו לשלם סכומים אלה, בסך כולל של 369,446 ₪, בתוך 30 יום, בתוספת הוצאות המשפט של התובע ו-13% שכר טרחת עורך דין. מסכומים אלה היו אמורים להתבצע ניכויים בגין קצבאות המוסד לביטוח לאומי ותשלומים תכופים שקיבל התובע. פסק הדין ניתן ביום 3.10.2010.