בש"פ 6647/16

תקציר

המחלוקת העיקרית בתיק זה נסובה סביב עוצמת הראיות לכאורה נגד הנאשמים, החשודים ברצח. הצדדים מסכימים כי הראיות הן נסיבתיות גרידא, דבר המשפיע באופן משמעותי על הקביעה האם יש להמשיך להחזיק את הנאשמים במעצר עד תום ההליכים. השופט בוחן בהרחבה את הראיות שהציגה התביעה, לרבות קיומו של מניע, הקשר בין הנאשמים לרכב המעורב ברצח, נתוני GPS ו"השתקת" הטלפונים של הנאשמים. השופט אמנם מוצא את הראיות הנסיבתיות של התביעה חשודות, אך הוא מסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי קיימים סימני שאלה לגבי עוצמתן המצטברת של הראיות. הוא מגיע למסקנה כי לא נפל פגם בקביעותיו של בית המשפט המחוזי באשר לתשתית הראייתית ועל כן דוחה את ערעור התביעה בנימוקים אלה. עם זאת, השופטת מקבלת את טענתה החלופית של התביעה בדבר חוסר התאמתם של נאשמים 2 ו-3 יחד בבית מלון, ומורה על העברתם למקומות מעצר נפרדים. השופט קובע כי נאשמים 1 ו-5 ישוחררו בהתאם להחלטה קודמת של בית המשפט המחוזי, ואילו נאשמים 2 ו-3 יישארו במעצר עד שבית המשפט המחוזי יחליט אחרת.