ת"א 2260/04

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה כספית שהגישה חברה קבלנית נגד סוכנות בדבר הקמת מתנ"ס. הפרויקט התעכב בכ-23 חודשים, מה שהוביל להוצאות נוספות עבור החברה. בית המשפט מינה בהסכמה מהנדס מומחה, ועל סמך חישוביו הגיעו הצדדים להסכמה על נקודות מסוימות, בעוד שאחרות נותרו להכרעת בית המשפט. המחלוקת העיקרית הייתה לגבי סוג הריבית שיש להחיל על סכומי הפיצויים. בית המשפט קבע כי יש לשלם את הריבית הרגילה של החשב הכללי, ולא ריבית על פיגורים, שכן זו האחרונה מהווה סנקציה עונשית החלה רק כאשר קיימת הוראה מפורשת וברורה בהסכם. החברה הקבלנית לא הוכיחה כי החשבון לא אושר מסיבות שרירותיות או חוסר תום לב מצד הסוכנות. באשר לאובדן הרווח בתקופת האיחור, נדחתה התביעה מאחר שהחברה לא הביאה ראיות מספיקות. החברה הייתה זכאית לפיצוי בגין הארכת תוקף הערבות הבנקאית ובגין ביטול עבודות מעקה הספירלה, הן בתוספת זיקה והן בתוספת ריבית. בית המשפט פסק גם על גובה הפיצוי בגין חפירת כמויות נוספות של עפר, ומינה רואה חשבון שמונה על ידי בית המשפט להכין את החישוב הסופי. לבסוף חויבה הסוכנות לשלם לחברה הקבלנית הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.