תלה"מ 64960-06-19

תקציר

פסק דין זה דן בשני הסכמים נפרדים בין בני זוג גרושים בענייני ממון, משמורת ומזונות. ההסכם הראשון, המכונה הסכם 2, היווה נספח להסכם הגירושין ועסק במגורי הגבר בבית המשותף ובניתוח האסתטי של האישה. השופט קבע כי הסכם זה אינו תקף משום שהוא נעדר את אישור בית המשפט, ושני הצדדים לא התכוונו לקיימו. יתר על כן, התנהלות שני הצדדים הצביעה על כך שהם בחרו להתעלם מהסכם זה. ההסכם השני, המכונה הסכם 3, נחתם זמן קצר לפני דיון הגירושין של בני הזוג. הגבר טען כי אולץ ועושק לחתום על הסכם זה, אך השופט דחה טענה זו ולא מצא כל ראיה לכפייה או עושק מצד האישה. עוד קבע השופט כי האיש פעל בחוסר תום לב כאשר חתם על ההסכם ללא כוונה לקיים את סיום העסקה. למרות זאת, ומאחר שהאישה מילאה את חלקה בהסכם, קבעה השופטת כי הסכם 3 תקף, למעט השינויים בכתב יד, שלא אושרו על ידי בית המשפט. באשר לתביעות המשמורת וביטול המזונות, פסק השופט לטובת האישה, ולא מצא שינוי נסיבות משמעותי מאז נחתם הסכם הגירושין, והגבר לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו. הסכם הגירושין הקיים, שהעניק משמורת לאישה וקבע את תשלומי המזונות, יישאר אפוא על כנו. שני הצדדים נדרשו לחשב את הסכומים שהגבר חייב לאישה על סמך פסיקות השופט, עם אפשרות לפרוס תשלומים אלה על פני 12 חודשים. פסק הדין יכול להתפרסם עשרה ימים לאחר פסק הדין, תוך השמטת פרטים מזהים.