ת"פ 73375-12-18

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של עבירות מס לפי פקודת מס הכנסה, לרבות אי דיווח על הכנסות מהשכרת נכס, הגשת דוחות מס והנפקת קבלות מס ללקוחות. הם הודו באשמה ב-12 סעיפים של עבירות לפי סעיף 220(5) ו-10 סעיפים לפי סעיף 220(1) לפקודה. בית המשפט שקל את הערכים המוגנים שנפגעו מהעבירות, את נסיבות ביצוען ואת הפגיעה שנגרמה לו, וציין כי עבירות אלה פוגעות באמון ובשוויון במערכת המס. בעוד שהיקף העלמות המס לא היה זניח, הוא גם לא היה בין המקרים הגבוהים ביותר. בית המשפט הכיר בטרגדיות האישיות של הנאשם ובנסיבותיו הקשות, אך הדגיש את חומרת ביצוע העבירות לאורך תקופה ממושכת והסתרת מקור הכנסה שלם. בית המשפט קבע את טווח הענישה בין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל וקנס של 30 אלף שקל עד 60 אלף שקל. בית המשפט שקל את קבלת האחריות החלקית של הנאשם וחסך זמן שיפוטי בשל הודאתו באשמה. בית המשפט התחשב גם בנסיבותיו האישיות, המשפחתיות והבריאותיות של הנאשם, כמו גם בהתנהלות רשויות אכיפת החוק, שהביאו לעיכוב בטיפול בתיק. בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשם תשעה חודשי מאסר בפועל, עשרה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 35 אלף שקל או 60 ימי מאסר, שירוצו כעבודות שירות. גזר הדין כלל גם מאסר על תנאי נוסף והתחייבות להימנע מביצוע העבירות. לנאשם ניתנה זכות ערעור על פסק הדין בבית המשפט המחוזי.