ע"א 100/64

תקציר

המקרה, טונדובסקי נ' בנק יצוא בע"מ וצבי גבירץ, הוא סכסוך על עסקת נדל"ן שהשתבשה. פרדיננד פלדברג יזם פרויקט להקמת מפעל לבתי הארחה והיה צריך לרכוש קרקע ממינהל מקרקעי ישראל. לאחר הסכמה על העיקרון, התברר כי יש רק 40 דונם פנויים במקום 50 הנדרשים. לאחר מכן החליט פלדברג למכור את זכויותיו למשיב, גבירץ, שבתורו מכר אותן למערער, טונדובסקי. ההסכמים היו שגבירץ ישלם לפלדברג ולעורכי דינו וטונדובסקי ישלם לגבירץ יחד עם מינהל מקרקעי ישראל. עם זאת, גבירץ שילם לפלדברג באמצעות צ'ק ללא כיסוי, שפלדברג פדה באמצעות צד שלישי. לאחר מכן עשה טונדובסקי עסקה נפרדת עם פלדברג, תוך עקיפת גבירץ, והסכם רכישת הקרקע עם מינהל מקרקעי ישראל לא יצא לפועל בתוך 80 הימים שנקבעו, משום שעורכי הדין של פלדברג וגבירץ לא הסכימו עם התנאים שקבעה עיריית בת ים. טונדובסקי תבע את גבירץ על פסק דין הצהרתי שיבטל את הערבויות שנתן לו, אך בית המשפט המחוזי דחה את התביעה. בערעור הסכימו רוב השופטים כי הערבויות יישארו בתוקף, ואילו השופט ברנזון התנגד. הסוגיות המרכזיות היו האם מצג השווא של גבירץ והפרת החוזה ביטלו את הערבויות ואם העסקה הנפרדת של טונדובסקי עם פלדברג מצדיקה את ביטול הערבויות. דעת הרוב קבעה כי התנהלותו של גבירץ לא שללה ממנו את זכויותיו, ומעשיו של טונדובסקי גרמו לכישלון הסופי של רכישת הקרקע, ולכן הערבויות צריכות להישאר על כנן. השופט ברנסון, לעומת זאת, סבר כי הפרתו של גבירץ מזכה את טונדובסקי לבטל את הערבויות וכי העסקה הנפרדת שלו עם פלדברג מוצדקת בנסיבות העניין. בנוסף, בשל שינוי נסיבות בהן הערבות נפרעה לגבירץ לאחר פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הורה בית המשפט לגבירץ להשיב את הסכום לטנדובסקי.