רמ"ש 41551-04-21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא החלטה של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בנוגע לבקשת רשות ערעור על פסק דין קודם של בית המשפט לענייני משפחה. פסק הדין הראשוני דחה בקשה לצווי מניעה זמניים שהגישה המבקשת (בתו של המשיב) אשר ביקשה לחייב את המשיבה (אמה) להוריד מדרגות ורמפה שהוצבו בכניסה לביתה, וכן למסור לה מפתח למחסן הנמצא בנכס. המבקשת טענה כי מעשיו של המשיב מנעו ממנה שימוש סביר בביתה והפרו פסקי דין קודמים הנוגעים לרכוש המשותף. עם זאת, בית המשפט המחוזי החליט לדחות את בקשת רשות הערעור. בהגיעו להחלטה זו התחשב בית המשפט המחוזי בכך שהמבקשת לא השתמשה במחסן מאז שנת 2012 וכי המדרגות הוקמו למעלה משנה לפני בקשתה לסעד זמני. בית המשפט נקט משנה זהירות במתן סעד זמני החופף לסעד הסופי המבוקש בהליך העיקרי. השופטת הסכימה עם קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, במיוחד בהתחשב בגילה ובצורך של המשיב במדרגות וברמפה מטעמי נגישות. עוד קבע בית המשפט כי למבקשת היו דרכים חלופיות להגיע לביתה. זאת ועוד, הדגיש בית המשפט המחוזי כי המבקשת לא הוכיחה סיכויי הצלחה גבוהים בתביעתה וכי סיכויי קבלת התביעה העיקרית קלושים. בית המשפט דחה את טענות המבקשת כי מעשיה של המשיבה הפרו פסקי דין קודמים ופגעו בשימוש הסביר שלה בנכס. באשר למחסן, הסכים בית המשפט כי חל שיהוי ניכר בהגשת הבקשה ואישר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה. המבקש חויב בהוצאות המשיב בסך 3,000 ₪. השופט גד גדעון הדגיש כי טענותיו של המבקש כלפי שיקוליו הפסולים של בית המשפט לענייני משפחה אינן מוצדקות ואינן ראויות. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה.