ב"ל 1024/08

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לדחות את תביעת התובע כנגד הנתבעת, בדבר תוקפה של תקנה 2(ד) וסירוב לשלם מענק התאמת דיור לעובד זר נכה שחזר לארץ מולדתו. התקנה קובעת כי על הנכים להיות בישראל כדי לקבל את המענק, והשופט מסכים כי קביעה זו סבירה ולא ניתן לפרש אחרת. תקנה זו חלה על כל אדם עם מוגבלות, בין אם תושבי ישראל או תושבי חוץ, ואינה מפלה עובדים זרים. השופטת מדגישה כי אין זה מתפקידו של בית המשפט לשנות הסדר חקיקתי מסוג זה, שעמד במבחן הסבירות, וגם לא להרחיב את מעגל הזכאים למענק. יתר על כן, ההסדר לפי תקנה 2(ד) אינו מנוגד לעקרונות המוסריים של העם היהודי, שכן מדינת ישראל כבר מגלה כבוד ואכפתיות לעובדים זרים באמצעות תשלומים שונים, לרבות קצבת נכות, קצבאות תלויים ומענק פטירה. פסק הדין יישלח לשני הצדדים, עם זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום.