ע"פ 7187/07

תקציר

הערעור מתייחס להרשעה בשוד בנסיבות מחמירות. השאלה העיקרית היא האם זוהה המערער נכון כמבצע. בית המשפט המחוזי מצא כי התקיימה היכרות מוקדמת בין הנפגעת לבין המערער, וכי זיהויה של הנפגעת את המערער כמי ששדד אותה היה אמין. הקורבן ראה את המערער מספר פעמים בעבר בעת קיבוץ נדבות בשכונה וכן ראה אותו במהלך השוד ולאחריו. בית המשפט מצא כי תיאורו של הקורבן את המערער ואת בגדיו תאמו את מראהו, וכי הוא נעצר בסמוך לזירת הפשע זמן קצר לאחר השוד. המערער הכחיש כל מעורבות וטען כי שהה בחלק אחר של מרכז הקניות. בית המשפט הרשיע אותו על סמך עדותו המהימנה של הקורבן ודחה את ערעורו על גזר הדין. טענתו העיקרית של המערער בערעור הייתה כי היה על בית המשפט להתייחס לזיהוי הקורבן כבעייתי ולחייב זיהוי במסדר זיהוי. עם זאת, בית המשפט מצא כי ההיכרות המוקדמת והתצפיות המרובות במהלך האירוע ייתרו את הצורך במסדר זיהוי ואישר את הערכת המהימנות של בית המשפט המחוזי. השופטים הסכימו עם פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר, מה שהוביל לדחיית הערעור.