ה"פ 68127-06-17

תקציר

המבקשים ביקשו לרשום על שמם חנות שרכשו לפני עשרים וחמש שנה, והמשיבה – החברה שמכרה להם אותה – סירבה. בית המשפט פסק לטובת המבקשים. המבקשים הציגו ראיות משכנעות לכך ששילמו את מלוא מחיר הרכישה עבור החנות. שני מסמכים, זיכרון דברים והסכם מכר, שניהם חתומים על ידי הספק, אישרו את קבלת מחיר הרכישה. כמו כן הציגו המבקשים שיקים מבוטלים בסך מחיר הרכישה, ועדותם נמצאה כנה, חרף הזמן שחלף מאז הרכישה. טענת הספק כי המבקשים לא שילמו את מלוא התמורה הופרכה על ידי בית המשפט. גם טענת החברה כי סעיף בהסכם המכר עומד בניגוד לעמדת המבקשים נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי הסעיף מטיל חובה על הספק להציג מכתב החרגה ואינו מחייב את המבקשים. בית המשפט הדגיש כי זכותם של המבקשים לרשום את הנכס על שמם נבעה מהסכם המכר ומהתזכיר, אשר אישרו את קבלת מחיר הרכישה, כמו גם נסיבות משכנעות נוספות. טענותיו הנוספות של הספק, שכללו טענות לגניבת סגנון וראיות, לא נדונו על ידי בית המשפט, שכן הן לא היו מכריעות במקרה זה. המבקשים היו זכאים לרשום את החנות על שמם ונפסקו להם הוצאות פרוצדורליות בסך 60,000 ₪ מהחברה.