ת"פ 72184-12-18

תקציר

בפני הנאשם התמודדו שני תיקים נפרדים שאוחדו, בעבירות רכוש ואלימות. בשל מצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירות, נמצא כי הוא אינו נושא באחריות פלילית למעשיו, שכן חל סייג אי שפיות הדעת לפי סעיף 34ח לחוק העונשין. האישום הראשון עסק בפריצה לאתר הנצחה בירושלים וגרימת נזק, והאישום השני עסק בפריצה לאולם אירועים, דרישת כסף והתנגדות למעצר. המחלוקת העיקרית הייתה האם ההתקף הפסיכוטי נגרם כתוצאה משימוש בסמים או ממחלת נפש כרונית. חוות הדעת הרפואיות נחלקו בין שתי הסיבות. השופט פסק לטובת ההגנה, שכן התביעה לא הצליחה להסיר את הספק שהמצב הפסיכוטי נובע ממחלת נפש. השופט קיבל את טענת ההגנה כי הנאשם סבל מתחלואה כפולה של מחלת נפש ושימוש בסמים, אשר נתמכה במסמכים רפואיים ובעדויות מומחים. יתר על כן, עוצמתו ומשכו של האפיזודה הפסיכוטית, כמו גם ההיסטוריה המשפחתית של מחלת הנפש של הנאשם, תמכו במסקנה כי מעשיו של הנאשם נבעו ממחלת נפש. לפיכך זיכה השופט את הנאשם, שכן הספק הסביר היטיב עמו. פסק הדין ניתן מבלי להזכיר את שמו של הנאשם, בהתחשב במחלת הנפש שלו.