ת"מ 123/09

תקציר

המבקשת, יבואנית ממתקי שוקולד, מערערת על הדרישה לקבלת אישור מוקדם ממשרד הבריאות ליבוא מזון לישראל. דרישה זו מפורטת בנוהל יבוא מזון רגיל. המבקשת טוענת כי דרישה זו אינה חוקית ופוגעת בחופש העיסוק שלה, ובנוסף מבקשת לאשר את תביעתה כתובענה ייצוגית. המשיב, משרד הבריאות, מצדיק את הדרישה בטענה כי היא מבוססת על מספר נהלים של שירות המזון הארצי, שמטרתם להגן על בריאות הציבור. עוד טוען משרד הבריאות כי הכופר ששילם המבקש בגין ייבוא טובין ללא האישור הנדרש אינו תשלום חובה, אלא סוג של קנס, ולכן אינו נופל בגדרו של חוק התובענות הייצוגיות. בית המשפט קובע כי דרישת האישור המוקדם ליבוא מזון פוגעת בחופש העיסוק של המבקש. עם זאת, בית המשפט מוצא כי פגיעה זו היא חוקית, שכן היא מעוגנת בסעיף 2 לפקודת היבוא והיצוא ובצו יבוא חופשי, ונועדה לתכלית ראויה של הגנה על בריאות הציבור. בית המשפט מדגיש כי יש לפרש את שיקול הדעת הרחב שמקנה דינים אלה באופן מצמצם למזעור הפגיעה בחופש העיסוק של היבואנים. כמו כן, בית המשפט קובע כי מדובר בהליך מידתי ומוצדק, שכן הוא מאפשר בדיקה של מוצרי מזון טרם כניסתם לישראל, ובכך מונע יבוא של מוצרים לא בטיחותיים וחוסך זמן ומשאבים כספיים. בית המשפט דוחה גם את טענת המבקשת כי ההליך בטל משום שלא פורסם ברשומות, ומציין כי טענה זו לא הועלתה על ידי המבקשת בבקשתה או בתגובתה הראשונית, ועל כן לא ניתנה למשיבה הזדמנות להתייחס אליה. לבסוף, בית המשפט קובע כי התביעה להשבת הכופר ששולם על ידי המבקש ראויה להידון כתובענה ייצוגית, שכן היא נופלת בגדרו של חוק התובענות הייצוגיות. עם זאת, הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית נדחית, שכן בית המשפט מוצא כי למבקש אין סיכוי סביר להצליח. עם זאת, בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה, בית המשפט אינו פוסק הוצאות למי מהצדדים.