סע"ש 6279-10-19

תקציר

התובעת, עובדת סוציאלית שעבדה ברשות המקומית הנתבעת מספר שנים, פוטרה מתפקידה כמנהלת מחלקת הרווחה. היא הגישה תביעה נגד הנתבע בטענה כי פיטוריה נבעו ממניעים פוליטיים בשל קרבתה לראש העיר הקודם, וממילא הדבר היה בלתי חוקי ובלתי סביר. הנתבעת טענה כי התובעת פוטרה מסיבות מהותיות, לרבות ביצועי עבודה ירודים וחוסר שיתוף פעולה. בית המשפט קיבל את טענת התובעת וקבע כי היא פוטרה מטעמים פוליטיים, וכי גם החלטת הנתבע הייתה בלתי חוקית, בלתי סבירה ובלתי מידתית. בית הדין ביסס את החלטתו על שורה של עובדות, לרבות: הימנעותה של הנתבעת מעריכת חקירה הוגנת ורצינית של תפקוד התובע בעבודה; ההרכב המוטה של ועדת הפיטורים; התעלמות הנתבעת מעמדת משרד הרווחה, שהיה הגוף המקצועי האחראי לפיקוח על עבודת התובעת; והאופי המגמתי והבלתי מוכח של רבות מטענות הנתבע כלפי התובע. זאת ועוד, בית המשפט הדגיש כי הנתבעת לא פעלה לבירור גבולות סמכותה על עבודתה של התובעת, והתעלמה שלא כדין ממסקנות ועדה מלווה שהקים משרד הרווחה לבחינת תפקוד מחלקת הרווחה. בית המשפט ציין גם את חוסר היציבות המתמשך במחלקה ואת מאמצי התובעת לשפר את תפקודה, מהם התעלמה הנתבעת. כתוצאה מכך, פסק בית הדין לטובת התובעת, ביטל את החלטת הפיטורים והורה על אכיפת יחסי העבודה שלה עם הנתבעת. הנתבעת נדרשה גם לכסות את הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין.