רע"א 8244/08

תקציר

במקרה של נפגע בתאונת דרכים שהוגדרה גם כתאונת עבודה, קבע המוסד לביטוח לאומי כי לנפגע 100% נכות לצמיתות והחל לשלם קצבה בהתאם. לאחר מכן הגיש הנפגע תביעה נגד חברות הביטוח לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, תוך הסתרת קביעת הנכות המלאה של המוסד ותבע שיעור נמוך יותר, תוך ייחוסו החלקי לתאונה. במקביל, המוסד לביטוח לאומי ביקש החזר עבור הגמלאות ששולמו מחברות הביטוח, על בסיס הסכם היסטורי ביניהן. בית משפט השלום קבע כי אין לבסס את ההחזר על מלוא התגמולים, וטען כי הקשר הסיבתי אינו מייחס את מלוא הנכות לתאונה, ואילו בית המשפט המחוזי קבע אחרת, ואיפשר שיפוי מלא על ידי חברות הביטוח. חברות הביטוח ערערו על החלטה זו. הערעור נדחה וקבע כי המוסד לביטוח לאומי זכאי להחזר סך כל הגמלאות ששולמו עקב התאונה, כפי שייקבעו על ידי הוועדות הרפואיות. פסק הדין מדגיש כי בתביעות נזיקין, כל ההטבות המשולמות לנפגע ניתנות לניכוי ללא קשר לממצאים אחרים של בית המשפט בדבר סיבתיות. חברות הביטוח חויבו לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪, וההחלטה התקבלה סופית ביום 17.3.2009.