תא"מ 13995-10-18

תקציר

הדיון נסוב סביב אחריותן של שתי חברות ביטוח, כלל והפניקס, במקרה שבו הלקוח המבוטח שלהן גרם נזק לרכב שלישי. ללקוח, שהוא הנתבע, היו שני כלי רכב – גרר ונגרר – שניהם מבוטחים על ידי שתי החברות בהתאמה. אין חולק כי רשלנות הנתבע גרמה לתאונה. השאלה המרכזית היא האם חברת הביטוח שביטחה את רכבו של הנתבע, את הנגרר או את שניהם צריכה לפצות את התובע בגין הנזקים. שלוש גישות נדונו באולם בית המשפט. הגישה הראשונה מטילה על נהג הגרר את האחריות הבלעדית, שכן הוא זה ששולט בנהיגה, והנגרר נתפס כישות פסיבית. הגישה השנייה רואה הן את הגרר והן את הנגרר כרכב משולב, ובכך מטילה אחריות שווה על שניהם. הגישה השלישית מכירה בכך שבנסיבות מסוימות התנהגותו של הנגרר שונה מזו של הגורם המשולב, ולכן יש להטיל אחריות מלאה על הנגרר אם הוא תורם לתאונה. במקרה ספציפי זה, מאחר שהנגרר פגע ברכבו של התובע בשל טעות הנתבעת לגבי רוחבו, קבע השופט כי הן כלל והן הפניקס חייבות לפצות את נזקי התובע ביחד ולחוד.