ע"א 4265/20

תקציר

בפסק הדין מתייחס בית המשפט לבקשה לעיכוב ביצוע על פסק דין שלטענת המערערים יש לעכבו עד להגשת ערעור. על פי תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, הגשת ערעור אינה מעכבת אוטומטית ביצוע פסק דין. חריגים מתרחשים רק אם הערעור מוכיח סיכויי הצלחה גבוהים או אם ביצוע פסק הדין יגרום נזק בלתי הפיך למערער, ויקשה על חזרה למצב הקודם אם הערעור יתקבל. המערערים לא עמדו בתנאים אלה. הם הסתמכו על קביעות כלליות הקשורות למצוקה כלכלית עקב מגפת הקורונה, אך חסרו ראיות ספציפיות המצביעות על חוסר יכולת לפרוע אם הערעור יזכה. באשר לסיכויי הערעור, פסק הדין ניתן בדרך של פשרה בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט, המגביל בדרך כלל את התערבות ערכאת הערעור, אלא אם פסק הדין פוגע באופן דרסטי בסבירות. המערערים טענו לטעויות פרוצדורליות שקדמו לפשרה ובמסגרתה, אולם טענות אלה נדונו בטרם עת, שכן ניתן פסק דין התואם את הסכמתם שנקבעה מראש. משכך, לא מצא בית הדין לעררים עילה לעיכוב ביצוע או לביטול ההחלטה, ומשכך נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע, בלא שנפסקו הוצאות בשל היעדר מענה מבוקש. ההחלטה מחזקת את העיקרון לפיו ערעורים על פסקי דין שנפגעו חייבים להתגבר על משוכות פרוצדורליות וראייתיות משמעותיות כדי להצדיק התערבויות.