ע"מ 1016/06

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לפרשנותו של "מפעל מאושר" ולהטבות המס שלו על פי החוק. הערעור נסוב סביב מכתב אישור שניתן לחברה, המאשר תוכנית השקעה בנכסים קבועים לייצור מערכות דפוס דיגיטליות. השאלה המרכזית היא האם ההכנסות ממכירת פס הייצור והקניין הרוחני הקשורים לפעילות המאושרת נחשבים לחלק בלתי נפרד מהמפעל המאושר, ולכן זכאים להטבות מס. בית המשפט קבע כי בכתב האישור צוין במפורש כי הפעילות שאושרה היא "ייצור מדפסות", וכל פרשנות אחרת אינה סבירה. לפיכך, מכירת קו הייצור והקניין הרוחני לא נכנסה לגדר הפעילות המאושרת. עם זאת, הכנסות המימון מהמכירה נחשבו לחלק אינטגרלי מהמפעל המאושר לשנת 2000, לאור הקורלציה הסבירה בינה לבין התחייבויותיה והוצאותיה הצפויות של החברה. לשנת 2001, לאחר מכירת המפעל המאושר, החליט בית המשפט כי ניתן לייחס רק חלק מהכנסות המימון לפעילות המאושרת, בהתבסס על תקופת ההפעלה שקדמה למכירה. הערעור התקבל באופן חלקי, ואפשר הטבות מס על הכנסות מימון של שנת 2000 אך דחה את הערעור לשנת 2001, עם תיקון קטן. החברה חויבה לשלם סכום מופחת של הוצאות, כולל שכר טרחת עורך דין, בסך של 37,000 ₪.