ת"א 9871/02

תקציר

פסק הדין דוחה הן את התביעה והן את התביעה שכנגד של תביעת לשון הרע בין מר גרבץ, היו"ר המשותף של הקרן הקיימת לישראל, לבין מר אלישיב, מנכ"ל קק"ל. התביעה והתביעה שכנגד מתייחסות להתבטאויות מכפישות שהשמיעו השניים זה על זה במהלך ישיבות ועדת הביקורת והדירקטוריון של קק"ל, וכן בהזדמנויות אחרות מחוץ לישיבות אלה. השופט קובע כי ההגנה המוחלטת של סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע חלה על פרסומים שנאמרו במהלך ישיבות ועדת הביקורת והדירקטוריון. לפי סעיף זה, פרסומים המחויבים או מותרים על ידי "רשות מוסמכת" אינם יכולים לשמש עילה למשפט. השופט מכיר בקק"ל ובוועדותיה כרשויות מוסמכות, וטוען כי האמירות המכפישות שנאמרו במהלך ישיבות אלה, חמורות ככל שיהיו, אינן צריכות להידון על ידי בית המשפט שכן הן בסמכותה של קק"ל להתייחס. באשר לפרסומים שנעשו מחוץ לישיבות, השופט מצדד בטענתו של מר גרבץ כי התביעה שכנגד חסרה פרטים על האירועים, התאריכים והאנשים המעורבים, דבר המקשה על מר גרבץ להגן על עצמו. השופט מחליט שלא לאפשר תיקון לתביעה שכנגד בשלב זה של המשפט, ובמקום זאת דוחה חלקים אלה של התביעה והתביעה שכנגד. התוצאה יוצרת תיקו בין בעלי הדין, שכן תביעתו של אף אחד מהצדדים אינה יכולה לעמוד בבית המשפט. כל צד יישא בהוצאותיו.