סע"ש 58307-06-22

תקציר

הנתבע במקרה זה ביקש לדחות תביעה שהוגשה נגדו בטענה כי אין קשר משפטי עם התובע, ואין כל עילה או סמכות לחבותו כמעסיק. הוא טען כי הוא רק אחד מחמישה דירקטורים שמונו לחברה ואין לו מניות בה. עוד טען הנתבע כי ניסיונו של התובע להטיל עליו אחריות אישית מבוסס על יריבות אישית ולכן יש להכחישו. מנגד, טען התובע כי הנתבע שולט בחברה שהעסיקה אותו ויש להטיל עליו את האחריות למעשים הפסולים הנטענים. לאחר ששקל את הטענות, מצא בית המשפט כי התובע לא הצליח להוכיח קיומה של עילת תביעה כנגד הנתבע. בתביעת התובעת כנגד הנתבעת, שכללה אחריות אישית להפרת הסכם העבודה של התובעת ואי מניעתה, לא הוצגו טענות עובדתיות כלשהן המקימות עילת תביעה אישית. בית המשפט הדגיש כי מעמדו של הנתבע כדירקטור וכבעל מניות בחברה אינו מטיל אחריות אישית באופן אוטומטי. זאת ועוד, התובעת לא הוכיחה די הצורך את יסודות העוולה של גרימת הפרת חוזה, שכן לא הייתה כל אינדיקציה לתפקיד פעיל כלשהו שמילא הנתבע בהפרה. בית המשפט הגיע למסקנה כי התביעה נגד הנתבע חסרת שחר והחליט לדחות אותה. השופט הורה לתובע לשלם את הוצאות הנתבע, קבע לוח זמנים להגשת תצהירים והעניק לתובע זכות ערעור על ההחלטה. עוד נקבע בפסק הדין כי התביעה נגד החברה תימשך כרגיל.