ת"א 63154-05-18

תקציר

התובעים, בני זוג שמכרו את זכויותיהם בחווה חקלאית, תבעו את מנהל מקרקעי ישראל בדרישה להשבת דמי הסכמה שלטענתם שילמו ביתר. התובעים טענו כי בחישובי הנתבעת לאחר המכירה נפלו טעויות יסודיות. הנתבעת הכחישה את הטענות וטענה כי טענת התובעים פגומה וכי הם כבר קיבלו את ההחזרים להם הם זכאים. בית המשפט מצא מספר סתירות ואי אמיתות בטענות התובעים ובראיותיהם, לרבות הסכום ששילמו לכאורה וההחזרים שקיבלו. גם חוות הדעת של המומחה, שהתבססה על הנתונים המטעים של התובעים, נדחתה. כמו כן, קבע בית המשפט כי התובעים לא הוכיחו פגמים כלשהם בחישובי הנתבעת בנוגע לדמי ההסכמה, לרבות שטח החווה וההנחות שהוחלו. התובעים גם לא הצדיקו את בקשתם לחרוג ממנגנון הרוויזיה שנקבע בהחלטה המנהלית הרלוונטית. ככלל, בית המשפט מצא את התנהלות התובעים במהלך המשפט פסולה, המאופיינת בחוסר תום לב, ניסיון להטעות את בית המשפט והפרה של כללי ההשתק השיפוטי. משכך, נדחתה תביעתם, והם חויבו לשלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין.