ה"פ 50081-03-18

תקציר

פסק הדין לא כלל הוראה הקושרת בין רישום זכויות במקרקעין לבין תשלום דמי ניהול. טענת המשיבים כי תניית פסק דין יצרה זיקה להסכם המכר לא הייתה משכנעת. לשון פסק הדין, תכליתו והתנהלות הצדדים הצביעו על כך שהוא מחייב את המשיבים לרשום את זכויות המבקשים מבלי להתנות זאת בתשלומים כלשהם. גם אם הסכם המכר היה עצמאי, הוא לא תמך בטענת המשיבים כי הרישום תלוי בדמי ניהול. ניסיונם של המשיבים לרמוז על תנאי כזה העלה ספקות לגבי תום ליבם, מה גם שלא פעלו קודם לכן לתיקון טעות הרישום. כמו כן, הסעיפים הרלוונטיים בהסכם המכר לא התנו את הרישום בתשלומי עמלות. במקום זאת, הם חייבו את המוכר לרשום את זכויות הקונה, גם אם הקונה העביר אותן לגורם אחר. פסק הדין היה ברור, וטיעוני המשיבים לא היו משכנעים, והובילו למסקנה כי הם הפרו את פסק הדין. עם זאת, בית המשפט נהג בסלחנות, נתן למשיבים שהות לציית ולהימנע מסנקציות מיידיות. תחת זאת, הוטל קנס מותנה, כאשר המשיבים יישאו גם בהוצאות המבקשים.