ת"א 2620/01

תקציר

התובעים, שזכו במכרז לפיתוח וחכירה של שתי חלקות קרקע בשטח המוניציפאלי של המועצה המקומית אזור, ביקשו לבטל את ההסכם בשל טעויות ומצגי שווא של הנתבעים ביחס לחלקות. התובעים טענו כי מגרש 2027, שנועד לבניית 12 יחידות דיור, צמוד לבית קברות מוסלמי ובו עצמות אדם, מה שמנע מהם להתחיל לעבוד על החלקה. עוד טענו התובעים כי מגרש 306, המיועד לבניית 30 יחידות דיור, נמצא בסמוך למסעדה שהשתמשה בקרקע כחניון, וניתנו שני פסקי דין לפינוי המסעדה ללא הצלחה. כמו כן, לא נמסר לתובעים כי שני זוכים קודמים במכרז פרשו בשל איומים מצד בעל המסעדה. התובעים טענו כי נסיבות אלה מזכות אותם לבטל את ההסכמים ולתבוע החזר על התשלומים ששילמו במסגרת הסכמי הפיתוח והתשתיות. הנתבעים, מינהל מקרקעי ישראל ואזור 2000, הכחישו את הטענות וטענו כי התובעים הפרו את ההסכמים עצמם. בית המשפט פסק לטובת התובעים, וקבע כי זכותם לבטל את ההסכמים עקב טעויות הנוגעות למגרש 2027, שלא באשמתם ומזכה אותם בביטול לפי חוק החוזים. הימנעותה של רשות מקרקעי ישראל מלחשוף את הפרטים המלאים על המזימה היוותה הטעיה. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעויות או מצגי שווא לגבי מגרש 306, שכן התובעים היו מודעים לסוגיות הקשורות לחלקה זו. התובעים גם לא הוכיחו כי ההסכמים סוכלו. מאחר שההסכמים בוטלו כדין, היו התובעים זכאים לקבל בחזרה את התשלומים ששולמו על פי הסכמי הפיתוח מרמ"י ואת אלה ששולמו על פי הסכמי התשתיות, למרות שהאחרונה לא הייתה צד להסכמים אלה. רשות מקרקעי ישראל נשאה באחריות לתשלומים אלה, שכן למעשה הורתה לתובעים לשלם את שטח 2000. עם זאת, אזור 2000 לא היה חייב להחזיר את תשלומי הסכם התשתית כפי שמילא את התחייבויותיו ובהסכמים נקבע כי ההחזר מותנה בכך שהמגרשים ישווקו מחדש. תביעות התובעים לאובדן רווחים והוצאות נוספות נדחו מאחר שהביטול נבע מ"פגם ברצון", והם בחרו בהשבה כתרופה. לפיכך חויבה רמ"י לשלם לתובעים סך של 1,239,285 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בגין הסכמי הפיתוח ו-6,157,532 ₪ בתוספת ריבית בגין הסכמי התשתיות. תביעת התובעים נגד אזור 2000 נדחתה, ושני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם ובשכר טרחת עורכי דינם.