בג"צ 2199/21

תקציר

ועדת פרס ישראל המליצה להעניק לפרופ' גולדרייך את הפרס על תרומתו לחקר המתמטיקה ומדעי המחשב. שר החינוך דחה המלצה זו בהתבסס על פעולותיו של פרופ' גולדרייך שנועדו לפגוע במדינת ישראל, לרבות חתימתו על עצומה נגד אוניברסיטת אריאל ומאמציו המתמשכים להחרים את האקדמיה הישראלית. בית המשפט בחן פסקי דין קודמים הנוגעים לפרס ישראל ומצא כי שיקול דעתה של ועדת הפרס בבחירת מועמדים על סמך הישגיהם המקצועיים היה כמעט מוחלט, ותפקידו של השר הצטמצם להבטחת תקינות פרוצדורלית. בית המשפט הסכים עם עמדת היועץ המשפטי לממשלה כי מעשיו של פרופ' גולדרייך, שחלקם היו מלפני שנים, אינם מצדיקים את דחיית המלצת הוועדה, שכן הם אינם מהווים נסיבות קיצוניות וחריגות. בית המשפט הדגיש כי פרס ישראל הוא א-פוליטי ולא קונצנזוס, ומתמקד במצוינות מקצועית ולא בדעות או התנהגות אישית. עם זאת, השופטים היו חלוקים בדעתם לגבי התוצאה האופרטיבית. השופט עמית סבר כי על בית המשפט להורות לשר להעניק את הפרס לפרופ' גולדרייך, ואילו השופטים סולברג ווילנר העדיפו להחזיר את ההמלצה לשר לבחינה מחודשת. בסופו של דבר התקבלה ההחלטה האחרונה, שביטלה את דחיית השר והחזירה את ההמלצה לשולחנו של השר להחלטה חדשה בהתאם לפסיקה.