בע"מ 1468/15

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין קודם הקשור להליך גירושין וחלוקת נכסים עם התרת הנישואין. המחלוקת נסובה סביב הבעלות על פיסת מקרקעין שנרכשה בשנת 2007 ונרשמה רק על שם אחד מבני הזוג (המבקש). המבקש טען כי הנכס נרכש מכספו של אביהם והוחזק עבורו בנאמנות, ואילו בן הזוג השני (המשיב) טען כי הוא נרכש בכספים משותפים ויש לרשום אותו על שם שני הצדדים. המקרה המקורי נדון בבית המשפט לענייני משפחה, שקיבל את טענת המבקשים ופסק לטובתם. המשיב ערער על החלטה זו בבית המשפט המחוזי מרכז, אשר קיבל את ערעורם וקבע כי יש לראות בנכס נכס משותף ולרשום מחצית על שם המשיב. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה למתן רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר, שנדחתה. הדחייה התבססה על הטענה כי מדובר בסכסוך רכושי קונקרטי שאינו מצדיק ערעור נוסף, והתערבותו של בית המשפט המחוזי בממצאי בית המשפט לענייני משפחה הייתה ראויה בהתחשב בנסיבות. בנוסף, ציין השופט כי יש לציין כי המבקשים לא הביאו כל ראיה בכתב התומכת בטענתם כי הנכס נרכש בנאמנות עבור אביהם, דבר המעלה ספקות לגבי טענתם. פסק הדין מדגיש את אופייה הספציפי של התערבות המערערים בממצאים עובדתיים, ומבהיר כי התערבויות כאלה אינן שכיחות ותלויות בפרטיו של כל מקרה.