ב"ל 44423-02-21

תקציר

התובעת, סייעת במקצועה, הגישה תביעה נגד הנתבעת, בטענה לפגיעה בעבודה עקב מיקרוטראומה, שגרמה לה לליקוי גופני. עם זאת, השופטת בחנה בקפידה את חומר הראיות וקבעה כי עבודתה של התובעת כללה פעולות מגוונות ומגוונות, שהפריעו לכל רצף תנועתי. התובעת לא הצליחה להוכיח כי עבודתה כללה תנועות חוזרות ונשנות לאורך תקופה משמעותית ובתדירות גבוהה, כנדרש בחוק. יתר על כן, השופטת הצביעה על סתירות בדברי התובעת ובעדויותיה בנוגע למשך העסקתה ולתדירות תנועות הכיפוף, דבר המערער את אמינותה. עוד עולה מהמסמכים הרפואיים כי התובעת סבלה מכאבי גב לפני תחילת העסקתה, דבר שהחליש משמעותית את גרסתה לאירועים. בהתחשב בעקרונות המצטברים המסדירים תביעות מיקרוטראומה ובתשתית העובדתית שהוצגה, החליטה השופטת לדחות את התביעה. בפסק הדין הודגש כי ליקויי העבודה של התובעת לא עמדו באמות המידה הקבועות בסעיף 79 לחוק. משכך, נדחתה התביעה ללא צו להוצאות, וניתנה לתובע זכות ערעור רגילה לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.