ת"פ 8020/08

תקציר

הנאשם והמתלונן עבדו שניהם בחברה שהעמיסה ופרקה מטענים בנמל אשדוד. הנאשם היה סבל והמתלונן היה מנהל עבודה. היחסים ביניהם היו ידידותיים, והנאשם אף השאיל למתלוננת מספר דיסקים. עם זאת, ביום 18.1.2008 התרגז הנאשם על כך שהמתלונן לא החזיר לו את אחד הדיסקים הללו וביצע עמו שיחות טלפון מאיימות. שלושה ימים לאחר מכן סיכמו השניים להיפגש כדי שניתן יהיה להחזיר את הדיסק. הנאשם הצטייד בסכין בקוטר 9.5 ס"מ והמתין למתלונן במקום המפגש. עם הגעת המתלונן תקף אותו הנאשם והכה אותו באגרופים בפניו ובראשו. לאחר מכן דקר הנאשם את המתלונן בפניו ובגבו באמצעות הסכין לפני שנמלט מהמקום. המתלונן אושפז למשך שלושה ימים בשל פצעי הדקירה. בתוך כך, ביצע הנאשם גם שיחות טלפון מאיימות לאייל פרץ, מנהל החברה. המשטרה עצרה את הנאשם מספר שעות לאחר מכן, ומצאה ברשותו סכין ועליה דמו של המתלונן, אותה זיהה המתלונן מאוחר יותר כנשק התקיפה. הנאשם הואשם בשני סעיפים של איומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, חבלה בכוונה מחמירה והחזקת סכין. במהלך המשפט עבר הנאשם ארבעה עורכי דין מהסנגוריה הציבורית, שתקפו אותם שוב ושוב, והאחרון הורשה להתפטר ביולי 2009. לאחר מכן בחר הנאשם לייצג את עצמו. בית המשפט גילה סבלנות רבה כלפי הנאשם, איפשר לו אינספור דחיות ונענה לדרישותיו השונות. עם זאת, הנאשם סירב להציג כל ראיה לטובתו או להעיד, למרות אזהרות בית המשפט כי הדבר עלול לחזק את טענת התביעה. מראיות התביעה עולה כי הנאשם תקף את המתלונן ללא התגרות ובכוונה לפגוע בו קשות ואף להרוג אותו. הדבר נתמך בעדותו של המתלונן, שבית המשפט מצא אותה אמינה, וכן בראיות פורנזיות לפיהן דם על סכין שנמצא ברשות הנאשם תאם את ה-DNA של המתלונן. עוד קבע בית המשפט כי הנאשם ביצע שיחות טלפון מאיימות עם אייל. בסופו של דבר הורשע הנאשם בחבלה בכוונה מחמירה, שתי עבירות של איומים והחזקת סכין, תוך שהוא זוכה מתקיפה הגורמת חבלה של ממש. השופט ציין כי ההרשעה באישום החמור ביותר, חבלה בכוונה, הייתה יכולה להיעשות ללא סירובו של הנאשם להעיד, שכן הראיות תומכות במסקנה זו. פסק הדין ניתן ביום 9.11.2010.