ע"א 127/86

תקציר

הערעור מתייחס לסכסוך בין יצרנית מוצרי טקסטיל, פוליתם, לבין המפיץ הקודם שלה, רייכר. רייכר טוען כי פוליתם העניקה לו זכויות בלעדיות להפצת מוצרי המגבות המודפסות של היצרן ברחבי הארץ, וכי הוא זכאי לפיצוי בגין אובדן רווחים ומוניטין בעקבות סיום ההתקשרות. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו של רייכר, והוביל אותו להגיש ערעור זה. גם בית המשפט העליון דחה את הערעור ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. פסק הדין מאשר כי נטל ההוכחה בדבר קיומה של סוכנות בלעדית מוטל על התובע. במקרה זה, רייכר לא הביא ראיות מספיקות להוכחת בלעדיות יחסיו עם פוליתם. היעדר הסכמה על מכסת שיווק, כמו גם סירובו של רייכר לשתף מידע שיווקי, מצביעים על יחסי מוכר-קונה פשוטים. יתר על כן, בית המשפט מציין כי המונח "סוכן" יכול לשמש לסירוגין עם "מפיץ" במקרים מסוימים, שכן הסוגיה המרכזית נוגעת לבלעדיות הנטענת. בלעדיות, מסביר בית המשפט, אין משמעה בהכרח הבחנה משפטית בין שני התנאים. לבסוף, בית המשפט מדגיש כי אין די בראיות בעל-פה לקיומו של הסכם בלעדיות, ללא כל תנאים תומכים, כדי להוכיח את קיומו של הסכם כזה, במיוחד כאשר מדובר במערכת יחסים בעלת השפעות מתמשכות ובלתי מוגדרות.