ע"א 25959-05-10

תקציר

הוגש ערעור על פסק דין שאסר על המערערים לבנות על גג נכסיהם בירושלים. בפסק הדין המקורי נטען כי המערערת, כמחליפת הבעלים הקודמים, הייתה כפופה להחלטה קודמת שמנעה מהבעלים הקודמים לבנות על הגג. עם זאת, ערכאת הערעור מצאה כי ההליך הקודם נגע אך ורק לזכותו של הבעלים הקודם להשתמש ברכוש המשותף לצרכי חניה ובנייה. מאחר שהמערערת השיגה את הסדרי החניה הנדרשים, אין להחיל עליהם את הפסיקה הקודמת. בית המשפט שקל גם את זכויותיה של המערערת על פי דיני הקניין, תוך בחינת תקנות הבית המשותף שהקנו לבעל דירה ספציפית זכות לבנות על הגג. בדרך כלל, אחוזי הבנייה הם בעלי ערך כלכלי ושייכים לכל בעלי הדירות, אך מהתקנות השתמע כי זכויות הגג אינן מוחזקות בידי בעלי הדירות האחרים. למרות שהזכות לבנות על הגג הופרדה מהבעלות בדירה, בית המשפט מצא כי עסקה זו תקפה ומוסכמת על כל הצדדים המעורבים. אשר על כן, קיבל בית המשפט לערעורים את הערעור, ביטל את צו המניעה והורה למשיבים לשלם למערער שכר טרחת עורך דין.