ת"א 60707/06

תקציר

המבקש והמשיב חלוקים ביניהם באשר לגובה ההלוואה ותנאי פירעונה. לטענת המבקשת, הדין החל על הלוואות בין יחידים לבין תאגידים חוץ בנקאיים חל במלואו, ומאחר שהמשיבה לא קיימה מספר הוראות בחוק זה – לרבות אי המצאת חוזה הלוואה בכתב, ומסירת פרטי ההלוואה, כגון שיעורי הריבית, וסכום החוב – יש לדחות את הבקשה להחזר ההלוואה. המשיב טוען כי החוק חל באופן חלקי בלבד, וכי הם פטורים מהדרישות האמורות בשל היותם מלווים מזדמנים, ולא בעסקי הלוואת כספים. השופטת מסכימה כי הדין חל באופן חלקי, וכי המשיב אכן לא עמד בדרישה הפרוצדורלית לגלות את כל פרטי ההלוואה כאמור בסעיף 8(ב) לחוק. עם זאת, השופט מעניק למשיבים הזדמנות לתקן את בקשתם כך שתכלול פרטים אלה, ולא לדחות את התביעה על הסף. הדבר מוצדק משום שההפרה של המשיב היא חלקית בלבד, ובית המשפט מעדיף חקירה עניינית של החברות שבפניו, על פני מחיקת התיק ללא שימוע. המשיב יישא בהוצאות המשפט של המבקש, ללא קשר לתוצאה.