ב"ל 60321-01-22

תקציר

התובע, רופא שיניים במקצועו, טען כי פגיעת הגב שלו נגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה שנגרמה לו בעבודה ולכן תבע פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי. עם זאת, הרכב השופטים מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו. לטענת הפאנל, עדותו של התובע אינה עולה בקנה אחד עם הצהרותיו הקודמות וחסרת אמינות. בנוסף, תיאורו את התנועות שעשה במהלך טיפולי שיניים סותר על ידי הדגמת וידאו של עבודתו. הפאנל הדגיש כי התנועות הגורמות לכאורה לפציעה חייבות להיות זהות במהותן, תכופות ורציפות כדי להיחשב למיקרוטראומה. במקרה זה, נמצא כי מעשיו של התובע היו סטטיים ולא נוחים יותר מאשר חוזרים על עצמם, וטענותיו בדבר תנועות הצידה לא היו משכנעות. זאת ועוד, מספר המטופלים בהם ראה התובע לא הצדיק בידוד תנועות הכיפוף והיישור, שכן הן לא בוצעו בתדירות גבוהה או רציפה. הפאנל הגיע למסקנה כי התובע לא הצליח לבסס תשתית עובדתית למיקרוטראומה בעבודה ודחה את תביעתו. יתר על כן, בשל הדמיון בין תנאי העבודה של התובע לאלה של רופאי שיניים אחרים בפסקי דין קודמים, הורה הפאנל לתובע לשאת בהוצאות הנתבעת. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים, עם חלון ערעור פוטנציאלי של 30 יום.