ת"א 26072-01-22

תקציר

בית המשפט החליט כי חלק מטענות התובע קבילות. נמצא כי הנתבעים הפרו את זכויות הקניין הרוחני של התובעת בכך שמכרו מוצרים המפרים את זכויות סימני המסחר של התובעת והעבירו אותם כמוצרי התובעת. הדבר הוכח בשני מקרים, המכונים התפיסה הראשונה והשנייה, שהתרחשו בחנויות שבבעלות הנאשמים. התפיסה הראשונה בוצעה בחנותו של נאשם 3, בבעלותו של נאשם 1, והשנייה בחנותו של נאשם 2. בשתי התפיסות מדובר במכירות שבוצעו בנוכחות נאשם 1. השופטת דוחה את טענות הנאשמים בדבר מעשיה הבלתי חוקיים של החוקרת במהלך חקירתה, וקובעת כי תיעוד התפיסות שלה קביל. עוד קובעת השופטת כי המוצרים שמכרו הנתבעים אכן היו דומים מאוד לאלה של התובעת, ובכך ביססה עילה לגניבת עין ולהפרת סימן מסחר. עם זאת, השופט לא מצא ראיות התומכות בחלק מטענותיו האחרות של התובע, לרבות אלה הנוגעות לדיני זכויות יוצרים, חוק הגנת הצרכן והאיכות הירודה לכאורה של המוצרים המפרים. לאחר ששקל את חומרת ההפרות, הורה השופט לנתבעים לשלם לתובע פיצוי כולל בסך 75,000 ₪, שישולם ביחד ולחוד. סכום זה מוצדק בשל אופיין הבוטה של ההפרות, שהתרחשו לאורך תקופה ולגבי מוצרים הידועים לנאשמים. כמו כן חויבו הנתבעים לפצות את התובע בגין הוצאות ניהול המשפט, בהן 5,000 שקל הוצאות משפט ו-15 אלף שקל שכר טרחת עורך דין. בקשת התובע לעילות משפטיות נוספות נדחית בשל היעדר ראיות תומכות.